קושיות = אבנית

במי השתייה יש נוכחות של חומרים (מלחים) שמומסים במים.

בין כלל המלחים יש את החומרים סידן ומגנזיום.

ככל שריכוזם של הסידן והמגנזיום גדול אזי המים נחשבים "קשים" יותר, ולהיפך, ככל שריכוזם נמוך,

הם מוגדרים כמים "רכים" יותר.

חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במים בטבע (במי ים בנחלים ובבארות)

במי גשם לעומת זאת, אין מלחים כלל והם למעשה שווי ערך למים מזוקקים.

גם במים העוברים תהליך התפלה אין מלחים בסוף תהליך ההתפלה, וגם הם למעשה שווי ערך למים מזוקקים.

מים מזוקקים אינם ראויים לשתייה.

קושיות יוצרת אבנית

כאשר מחממים מי שתיה אזי חלק מהסידן (עד 20%) שנמצא במצב מומס (בלתי נראה) במים שוקע ויוצר משקע לבן - זו בעצם האבנית שאותה רואים כדוק לבנבן על גופי החימום ודפנות הכלים

כמות האבנית שתיווצר תלויה אם כך, בכמות הסידן שיש במים.

ככל שיש יותר סידן במים, המים ייצרו יותר אבנית בזמן ההרתחה

ככל שיש יותר סידן במים המים נקראים "קשים" יותר

המים באשדוד הם מים רכים

חשוב לציין שהאבנית אינה מסוכנת לבריאות בשום צורה ואופן. חלק ממנה יהפוך בחזרה לסידן בתנאי הקיבה החומציים ומה שיישאר בצורת אבנית, פשוט יופרש החוצה מהגוף

רמות וערכי קושיות

מים רכים                                             0-60 מג"ל

מים בעלי קשיות בינונית                        60-120 מג"ל

מים קשים                                            120-180 מג"ל

מים קשים מאוד                                    מעל 180 מג"ל

מג"ל = מיליגרם לליטר ובאנגלית mg/l .  ונקרא גם PPM (Parts Per Million)